וַתְּדַבֵּר מִרְיָם וְאַהֲרֹן בְּמֹשֶׁה עַל אֹדוֹת הָאִשָּׁה הַכֻּשִׁית אֲשֶׁר לָקָח כִּי אִשָּׁה כֻשִׁית לָקָח (במדבר יב, א).
למה התכוונו מרים ואהרן? בגמרא מוצאים אנו את ההסבר הבא למונח 'כושי' במקרא:
היינו דכתיב: "שגיון לדוד אשר שר לה' על דברי כוש בן ימיני" [תהלים ז'] . וכי כוש שמו? והלא שאול שמו! אלא: מה כושי משונה בעורו - אף שאול משונה במעשיו. כיוצא בדבר אתה אומר: "על אדות האשה הכשית אשר לקח" [במדבר יב,א], וכי כושית שמה? והלא ציפורה שמה! אלא: מה כושית משונה בעורה - אף ציפורה משונה במעשיה. כיוצא בדבר אתה אומר: "וישמע עבד מלך הכושי" [ירמיהו ל"ח], וכי כושי שמו? והלא צדקיה שמו! אלא: מה כושי משונה בעורו - אף צדקיה משונה במעשיו. כיוצא בדבר אתה אומר: "הלוא כבני כשיים אתם לי בני ישראל" [עמוס ט'], וכי כושיים שמן? והלא ישראל שמן! אלא: מה כושי משונה בעורו - אף ישראל משונין במעשיהן מכל האומות (מועד קטן טז ע"ב).
ומה כוונת התיאור 'משונה במעשיו'? מסביר רש"י": צדיק גמור. גם אונקלוס מתרגם את הפסוק תוך כדי פרושו שלא על פי פשוטו: "ומלילת מרים ואהרן במשה על עיסק אתתא שפירתא דנסיב ארי אתתא שפירתא דנסיב רחיק". תרגום יונתן מרחיק לכת עוד יותר ומפליג למחוזות רחוקים:
וְאִשְׁתְּעִיוּ מִרְיָם וְאַהֲרֹן בְּמשֶׁה פִּתְגָמִין דְלָא מְהַגְנִין עַל עֵיסַק אִתְּתָא כּוּשְׁיָיתָא דְאַסְבוֹהִי כוּשָׁאֵי לְמשֶׁה בְּמֵיעַרְקֵיהּ מִן קֳדָם פַּרְעֹה וְרִיחְקָהּ אֲרוּם לְאִיתָא אַסְבוֹהִי יַת מַלְכְּתָא דְכוּשׁ וְרָחִיק מִינָהּ: [וסיפרו מרים ואהרן במשה דברים לא מהוגנים על ענין אִשׁה כושית שׁהשׂיאו הכושים למשה, בברחו מלפני פרעה, וגרשה, כי לאִשׁה השׂיאו את המלכה של כוש, וגרש מִמנו].
בפרשנותו לפסוק בתורה, מסביר רש"י ש-"אשה הכשית - מגיד שהכל מודים ביפיה, כשם שהכל מודים בשחרותו של כושי". כן מוסיף רש"י, כתימוכין לדבריו, גימטריה לא מדויקת: "כושית - בגימטריא יפת מראה" [אמנם הגימטריה של 'כושית' היא 736, כמו הגמטריה של 'יפת מראה', אך בתורה כתוב 'הכשית' בכתב חסר, ועל-כן: 'כשית'=730, 'הכשית'=735, ואילו 'יפת מראה'=736, דבר שרק מוסיף על דוחק הפרוש]. עוד מסביר רש"י שנושא הדיבה היה "על אדות האשה - על אודות גירושיה" וכן "כי אשה כשית לקח - ועתה גרשה".
יחד עם זאת, נראה בעליל שאין בכל אלה כל קשר עם הפשט, והוכחה לכך מוצאים אנו בכך שמרים נענשה על דיבתה מידה כנגד מידה: וְהֶעָנָן סָר מֵעַל הָאֹהֶל וְהִנֵּה מִרְיָם מְצֹרַעַת כַּשָּׁלֶג..." (במדבר יב, י). אין מרים הופכת למכוערת אלא ללבנה כשלג.
1. למה טרחו חז"ל לפרש את המילה 'כושית' כמתארת את יופיה או צדקיותה של אשת משה? ולמה לנסות להסביר את הדיבה כמתייחסת לכך שמשה גרש את אשתו ללא הצדקה?
2. האם לא פשוט יותר להבין את התיאור כמתייחס למקום מולדתה או לצבע עורה של האשה הכושית?
3. האם הביקורת של מרים ואהרן מכוונת לכך שציפורה היתה בת לעם אחר, או האם ניתן להבין שמשה נשא אשה שניה, כושית, בנוסף לציפורה, ועל-כך טרוניתם של מרים ואהרן?
4. מה מניע אותנו לפרש את התורה תוך הוצאת דברים מפשוטם? מה אומרת האפולוגטיקה על יחסנו לתורה? האם באים אנו להגן על התורה? האם מנסים אנו להצדיק את עצמנו?
בשל יום טוב שני של גלויות החל בשבת ז' בסיון, יהיה הפרש בין פרשת השבוע בארץ ופרשת השבוע בחו"ל עד לשבת י"ט בתמוז תשס"ט -11 ביולי 9200 - עיוני השבת מתייחסים לפרשיות בארץ.
עיוני שבת יוצא לאור על ידי בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר, התנועה המסורתית וכנסת הרבנים בישראל
