מחרוזת שירי פורים עוזי חיטמן חני נחמיאס :http://www.youtube.com/watch?v=iFZzVq1XTv4

פרשת תרומה

בפרשת תרומה, מובאים פרטי בניית המשכן וכליו. בענין ארון הברית אשר יכיל את לוחות הברית, כתוב: וְהֵבֵאתָ אֶת הַבַּדִּים בַּטַּבָּעֹת עַל צַלְעֹת הָאָרֹן לָשֵׂאת אֶת הָאָרֹן בָּהֶם. בְּטַבְּעֹת הָאָרֹן יִהְיוּ הַבַּדִּים לֹא יָסֻרוּ מִמֶּנּוּ. וְנָתַתָּ אֶל הָאָרֹן אֵת הָעֵדֻת אֲשֶׁר אֶתֵּן אֵלֶיךָ: (שמות כה, יד-טו).

מדברים אלה, לומדים אנו את דרך נשיאת הארון, כפי שמסביר הרמב"ם:

בעת שמוליכין את הארון ממקום למקום אין מוליכין אותו לא על הבהמה ולא על העגלות אלא מצווה לנוטלו על הכתף, ולפי ששכח דוד ונשאו על העגלה נפרץ פרץ בעוזא [שמואל ב: ו, ג-ח]... (הלכות כלי המקדש ב: יב)

בנוסף, לומדים אנו מצוות לא תעשה תמוהה:

ונזהרים שלא ישמטו הבדים מן הטבעות, שהמסיר אחד מן הבדים מן הטבעות לוקה, שנאמר בטבעות הארון יהיו הבדים לא יסורו ממנו. (הלכות כלי המקדש ב:יג).
למה אסור להסיר את בדי הארון? פרשנים רבים נותנים סיבות מעשיות, דוגמת ההסבר בספר החינוך:
משורשי המצווה, לפי שהארון משכן התורה והיא כל עיקרנו וכבודנו...על כן נצטווינו לבל נסיר בדי הארון ממנו, פן נהיה צריכים לצאת עם הארון לשום מקום במהירות, ואולי מתוך הטרדה והחיפזון לא נבדוק יפה להיות בדיו חזקים כל הצורך, ושמא חס ושלום יפול ואין זה כבודו (ספר החינוך מצווה צו).

רש"ר הירש (גרמניה 1808-1888) הציע תשובה אשר בתחילתה דומה לתשובה המעשית, אך מוסיף הוא עוד מימד:

בדי הארון מסמלים את היעוד ואת התפקיד לשאת את הארון ומה שבתוכו אל מחוץ לתחומו כשהשעה צריכה לכך. מצוות 'לא יסורו הבדים' מבשרת לדורות את האמת, שזאת התורה ותפקידיה אינם מותנים דווקא באדמת הארץ שבית המקדש עומד עליה. הלאו של 'לא יסורו' כסמל לאי-תלות התורה האלוהית בתנאים מקומיים מתבלט עוד יותר על-ידי הניגוד אל כלי הקודש האחרים, בייחוד אל השולחן ומנורת והמנורה, שלא נאמר בבדיהם 'לא יסורו'.

1. האם, כפי שהסביר הרמב"ם, "שכח דוד"? האם יכול להיות הסבר אחר?

2. בספר מלכים ב' קוראים אנו אודות חנוכת מקדש שלמה: "וַיַּאֲרִכוּ הַבַּדִּים וַיֵּרָאוּ רָאשֵׁי הַבַּדִּים מִן הַקֹּדֶשׁ עַל פְּנֵי הַדְּבִיר וְלֹא יֵרָאוּ הַחוּצָה וַיִּהְיוּ שָׁם עַד הַיּוֹם הַזֶּה" (מלכים א: ח, ח). האם הסיר והחליף שלמה את הבדים המקוריים? האם יתכן ששלמה המלך טעה במדידה בהכנת הבדים החדשים?

3. במסכת יומא (נד ע"א) מתואר מראה הבדים במקדש שלמה כך: "דוחקין ובולטין ויוצאין בפרוכת, ונראין כשני דדי אשה, שנאמר [שיר השירים א, יג] 'צרור המר דודי לי בין שדי ילין'." למה בחרו חז"ל דווקא בדימוי זה לתיאור מקום השכנת השכינה? האם רק בגלל הקשר בין שלמה ושיר השירים?

4. היינריך היינה כינה את התורה "המולדת המיטלטלת" של העם היהודי. האם זאת גם כוונת רש"ר הירש?

עיוני שבת יוצא לאור על ידי בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר, התנועה המסורתית וכנסת הרבנים בישראל

איכות הסביבה ביהדות

אני ממליץ על......

ספרים

לאכול להתפלל לאהוב, מאת אליזבת גילברט

אישה הכמהה לאכול, להתפלל וגם לאהוב עושה הכל כדי להגשים את חלומה. הגילוי העצמי שלה כדי לאכול להתפלל לאהוב מוביל אותה להודו ולאינדונזיה. סיפור מסע רגיש ומצחיק שיעשה לכם חשק לאכול להתפלל ואולי גם לאהוב.

פרשת משפטים

הכלל 'אחרי רבים להטות' הוא מאבני היסוד של ההלכה ומאשיות הדמוקרטיה. כלל זה מוצא את ביטויו באחת האגדות המוכרות ביותר בתלמוד:

חזר [רבי אליעזר] ואמר להם: אם הלכה כמותי - מן השמים יוכיחו. יצאתה בת קול ואמרה: מה לכם אצל רבי אליעזר שהלכה כמותו בכל מקום! עמד רבי יהושע על רגליו ואמר: לא בשמים היא. מאי לא בשמים היא? אמר רבי ירמיה: שכבר נתנה תורה מהר סיני, אין אנו משגיחין בבת קול, שכבר כתבת בהר סיני בתורה "אחרי רבים להטת" (בבא מציעא נט ע"ב).

על כלל זה, כותב פרופ' הרב יעקב רוט:
היקף הסמכות הרבנית אינו יודע כל גבול תיאורטי. בהיותם הפרשנים הנורמטיביים הבלעדיים למשמעותה של התורה, משמעות התורה היא ככל העולה על רוחם. ולכל משמעות שהם נותנים לה בכל דור ודור, מסכים ה', גם אם באיזו שהיא מציאות 'אובייקטיבית', חולק הוא על פרשנותם. (Joel Roth, The Halakhic Process, 126)

הפסוק אשר מביא ר' ירמיה כאסמכתא לקוח מפרשת משפטים: "לֹא תִהְיֶה אַחֲרֵי רַבִּים לְרָעֹת וְלֹא תַעֲנֶה עַל רִב לִנְטֹת אַחֲרֵי רַבִּים לְהַטֹּת" (שמות כג, ב). ר' ירמיה מסתמך על שלוש המלים האחרונות, במנותק מהקשרן, כדי להוכיח את ההפך מפשוטו של מקרא. על פסוק זה, אומר רש"י:

יש במקרא זה מדרשי חכמי ישראל, אבל אין לשון המקרא מיושב בהן על אופניו... ואני אומר ליישבו על אופניו כפשוטו, כך פתרונו: לא תהיה אחרי רבים לרעת - אם ראית רשעים מטין משפט, לא תאמר הואיל ורבים הם, הנני נוטה אחריהם. ולא תענה על ריב לנטת וגו' - ואם ישאל הנדון על אותו המשפט, אל תעננו על הריב דבר הנוטה אחרי אותן רבים להטות את המשפט מאמתו אלא אמור את המשפט כאשר הוא, וקולר יהא תלוי בצואר הרבים.

1. כפי שמדגיש רש"י, פשוטו של מקרא בא ללמדנו כלל מוסרי חשוב ומרכזי, לפיו עלינו לעמוד על האמת ולא להיכנע לדעת הרוב הטועה. אך נראה כי בעלי ההלכה דורשים כי נציית לרוב, וכי דעת הרוב היא גלוי דעתו של ה'. איך נוכל ליישב את שתי הגישות?

2. תומס ג'פרסון הביע עמדה דומה לזו של חז"ל בכותבו: "העולם הממשי הזה וכל אשר בו שייכים לתושביו הגשמיים בדורם. רק להם הזכות להורות בענייניהם, ולהטות את החוק לאותו כיוון, והצהרה זאת תעשה אך ורק על-פי דעת הרוב שבהם" (Lipscomb & Bergh (eds.), The Writings of Thomas Jefferson (Memorial Edition) 15:43). אם למסקנה זאת ניתן להגיע דרך ההגיון האנושי הצרוף, למה ביקשו חז"ל להשתיתה על דברי ה' בתורה?

3. ברור שר' ירמיה הוציא את הדברים מהקשרם בכוונה תחילה. למה עשה כן? האם בכך חיזק את תוקף דבריו? איך? האם צודק פרופ' רוט שלהלכה, משמעות התורה היא ככל העולה על רוחם של הרבנים?

עיוני שבת יוצא לאור על ידי בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר, התנועה המסורתית וכנסת הרבנים בישראל

בר מצווה

שם הילד: אוריאל פקליס
תאריך לידה: 15/2/1996
מקום לידה:בואנוס איירס ארגנטינה
תאריך עלייה: 1/5/2002
עיר מגורים: עכו
כיתה: ז
בית ספר: רוז - עכו
תחביבים: לשיר, לרקוד וספורטמייל: juligantos@hotmail.com

סוללות משומשות

סוללה הינה סדרה של תאים חשמליים, היוצרים זרם חשמלי תוך הפיכת אנרגיה כימית לחשמלית.

כל אזרח בישראל צורך כ-9 סוללות לשנה המצטברות לכ- 1.1 ק"ג סוללות למשפחה בממוצע.

מדוע חשוב לאסוף סוללות? הסוללות מכילות חומרים מסוכנים בעיקר מתכות כבדות: כספית, ניקל, קדמיום, עופרת, אבץ, מנגן, ליתיום ואחרות המסוכנות לציבור ולסביבה. האשפה בארץ עשירה בחומרים אורגניים, וירקות ומתאפיינת בחומציות גבוהה. חומציות זו גורמת לפעילות כימית של פירוק מעטפת הסוללה. התפרקות מעטפת זו גורמת לשחרור החומרים הרעילים מתוך הסוללה, ואלה נשטפים עם הגשמים אל האדמה ועלולים לחלחל אל מי-התהום.

מכאן, שהסוללות מהוות פוטנציאל לזיהום סביבתי חמור בהתפרקותן תוך שחרור המתכות הכבדות והרעילות המרכיבות אותן, ישירות למי התהום. בשנים האחרונות ישנה מגמה של מעבר לשימוש בסוללות "ירוקות" המכילות ריכוזים מופחתים של מתכות רעילות (כדוגמת כספית).

למרות האמור לעיל הוחלט במשרד להמשיך ולסייע באיסוף הסוללות המשומשות מהציבור.

לצורך כך עודכן והופץ נוהל המסדיר את איסוף הסוללות מהציבור.המשרד לאיכות הסביבה החל כבר בשנת 1994 בתהליך של איסוף סוללות משומשות מהציבור והעברתן להטמנה מסודרת באתר לפסולת מסוכנת ברמת חובב.

בשנת 2003 החל פרוייקט לאיסוף סוללות במוסדות חינוך. בכל שנה נאספים במסגרת הפרוייקט מעל ל 80 טון סוללות ממוסדות החינוך ברחבי הארץ אשר מועברים להטמנה ברמת חובב.

בכל מקרה מומלץ להעדיף ולהשתמש בסוללות "ירוקות", אשר אינן מכילות כספית.

המשרד להגנה הסביבה.