פרשת במדבר

פרשת במדבר מתחילה במפקד: "שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (א, ב), וממשיכה בסידור המחנה: "אִישׁ עַל דִּגְלוֹ בְאֹתֹת לְבֵית אֲבֹתָם יַחֲנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִנֶּגֶד סָבִיב לְאֹהֶל מוֹעֵד יַחֲנוּ" (ב, ב). האם מדובר בסידורים הכרחיים הנחוצים לחיים במדבר או שמא להתארגנות במדבר משמעות עמוקה יותר – סמלית? האם עלינו להתייחס למקרא כהיסטוריה או כהיסטוריוגרפיה?

על-פניה, ספירת "מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה כָּל יֹצֵא צָבָא בְּיִשְׂרָאֵל תִּפְקְדוּ אֹתָם לְצִבְאֹתָם" (א, ג) משקפת הכנה להערכות צבאית הגנתית המיועדת לקדם פני סכנות העורבות לעם במדבר סיני. אך הכלי יקר (ר' אפרים שלמה מלונטשיץ, 1515 – 1619) הציע פרוש אחר. לדעתו, הצורך במפקד קשור ברצון ה' להשרות את שכינתו באוהל מועד, והיה, אם כן, צורך בספירת העם כדי לוודא שבכל מחנה היה מספר מסוים של אנשים, "לפי שאמרו חז"ל (יבמות סד א) אין הקב"ה משרה שכינתו על ישראל בפחות מן עשרים ושנים אלף שנאמר (במדבר י, לו) ובנחה יאמר שובה ה' רבבות אלפי ישראל." ומאחר ו"רבבות" מציינת לפחות עשרים אלף, והמלה "אלפי" מציינת לפחות אלפיים, הרי שהשכינה שוכנת רק בנוכחות עשרים ושנים אלף. "וטעמו של דבר להשוות מלכותו יתברך בארעא [בארץ] כעין מלכותא דרקיעא [בדומה למלכות השמים] כמו שאמרו חז"ל (תנחומא וישלח ב) בשעה שנגלה הקב"ה על ישראל בהר סיני ירדו עמו עשרים ושנים אלף מרכבות של מלאכי השרת, שנאמר (תהלים סח יח) רכב אלהים רבותים אלפי שנאן ה' בם".

ולמה הצורך שיהיו כולם בני עשרים שנה ומעלה יוצאי צבא? לכאורה, הסיבה הפשוטה היא שהמפקד ממנה את מספר האנשים הכשירים לשרות צבאי בתוך אותה הערכת הגנתית במדבר. אך מסביר הכלי יקר שהסיבה היא: "כדי שיהיו דוגמת צבאות של מעלה ... כדאיתא במדרש (שמות רבה טו, ו) שישראל נקראו צבאות שנאמר (שמות יב, מא) יצאו כל צבאות ה', כדרך שהמלאכים נקראו צבאות שנאמר (ישעיה לז, טז) ה' צבאות אלהי ישראל יושב הכרובים". כמו ש"צבא" של מלאכים מלווה את ה' בשמים, כך המפקד בא להבטיח שקיים "צבא" של בני ישראל לקבל את השכינה בעולם.

לפי הכלי יקר, אין התאור המקראי מיועד לספק לנו תמונה היסטורית באשר להכנות ההגנתיות של עם ישראל במדבר, אלא מודל רוחני שתכליתו להשרות קדושה על מחנה ישראל כמקום הראוי לשכינה.

1. לכאורה, נראית גישת הכלי יקר כדחוקה וכמיותרת בהעדר כל קושי אמיתי בפשט המקראי. אך אולי עלינו לשאול איזה צורך היה בפרוט המפקד? האם יכולים אנו להסתפק בראיית פרוט המפקד כתעוד היסטורי או האם מחוייבים אנו לחפש אחר מניע תיאולוגי או תכלית עתידית?

2. בהוראות המפורטות לסדור המחנה מוצאים אנו את אוהל מועד במרכז המחנה, כאשר מסביב לאוהל מועד טבעת של משפחות הלוי, ובמעגל החיצוני מוצבים יתר השבטים. לכאורה, נראה שמדובר בהערכות צבאית הגנתית פשוטה המיועדת להגן על המרכז מפני התקפה. כלומר, המחנה ערוך להגן על אוהל מועד. האם ניתן לתת הסבר תיאולוגי למבנה המחנה, כפי שעושה הכלי יקר בענין המפקד?

3. אם מבינים את סידור המחנה כהערכות צבאית פשוטה, על מה מגן המחנה? מה מוגן לפי גישה תיאולוגית-ערכית דוגמת גישת הכלי יקר?

עיוני שבת יוצא לאור על ידי בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר, התנועה המסורתית וכנסת הרבנים בישראל