פרשת בהעלתך

אי רצונו של משה להנהיג והספקות אשר עלו בלבו באשר להתאמתו לתפקיד ידועים: "וַיַּעַן מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר וְהֵן לֹא יַאֲמִינוּ לִי וְלֹא יִשְׁמְעוּ בְּקֹלִי" (שמות ד, א) אומר משה כאשר נבחר כמנהיג. "מָה אֶעֱשֶׂה לָעָם הַזֶּה עוֹד מְעַט וּסְקָלֻנִי" (יז, ד) אומר משה במסה ומריבה. והנה, בפרשה שלנו אומר משה: "לֹא אוּכַל אָנֹכִי לְבַדִּי לָשֵׂאת אֶת כָּל הָעָם הַזֶּה כִּי כָבֵד מִמֶּנִּי: וְאִם כָּכָה אַתְּ עֹשֶׂה לִּי הָרְגֵנִי נָא הָרֹג אִם מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ וְאַל אֶרְאֶה בְּרָעָתִי" (במדבר יא, יד-טו).

על המלים "וְאַל אֶרְאֶה בְּרָעָתִי" כותב רש"י: "ברעתם היה לו לכתוב, אלא שכינה הכתוב. וזה אחד מתקוני סופרים בתורה לכינוי ולתקון הלשון". כלומר, לדעת רש"י (המתבסס על דברי המדרש (תנחומא (וורשא) פרשת בשלח טז), אמור היה להכתב "ברעתם", דהיינו, שוב, כמו בעבר, עומד משה בפני משבר מנהיגות בשל אופיו הקשה של העם. אין ביכולתו להנהיג את העם הקשה והעקש הזה. אך לעומת רש"י, כותב אבן עזרא: "עוד ברעה שאני בה, ואין צורך לתיקון הסופרים". כלומר, לדעת אבן עזרא, דברי משה כאן משקפים את אכזבתו מעצמו, מכשלונו בביצוע המשימה אשר הוטלה עליו.

גם מנהיגים אחרים בקשו לסיים את חייהם לאור הקושי במילוי משימתם. לאחר העימות עם כהני הבעל בכרמל והריגתם, שולח איזבל מסר לאליהו הנביא: "וַתִּשְׁלַח אִיזֶבֶל מַלְאָךְ אֶל אֵלִיָּהוּ לֵאמֹר כֹּה יַעֲשׂוּן אֱלֹהִים וְכֹה יוֹסִפוּן כִּי כָעֵת מָחָר אָשִׂים אֶת נַפְשְׁךָ כְּנֶפֶשׁ אַחַד מֵהֶם" (מלכים א' יט, ב). אליהו בורח על נפשו ומתפלל: "וְהוּא הָלַךְ בַּמִּדְבָּר דֶּרֶךְ יוֹם וַיָּבֹא וַיֵּשֶׁב תַּחַת רֹתֶם אֶחָד וַיִּשְׁאַל אֶת נַפְשׁוֹ לָמוּת וַיֹּאמֶר רַב עַתָּה ה' קַח נַפְשִׁי כִּי לֹא טוֹב אָנֹכִי מֵאֲבֹתָי" (יט, ד).

לאחר שאומר ה' לירמיהו "אִם יַעֲמֹד מֹשֶׁה וּשְׁמוּאֵל לְפָנַי אֵין נַפְשִׁי אֶל הָעָם הַזֶּה שַׁלַּח מֵעַל פָּנַי וְיֵצֵאוּ" (ירמיהו טו, א), הנביא הנרדף והמאוים בשל נבואתו מצטער על שנולד: "אוֹי לִי אִמִּי כִּי יְלִדְתִּנִי אִישׁ רִיב וְאִישׁ מָדוֹן לְכָל הָאָרֶץ לֹא נָשִׁיתִי וְלֹא נָשׁוּ בִי כֻּלֹּה מְקַלְלַוְנִי" (ירמיהו טו, י).

1. האם דברי הסירוב של משה במעמד הסנה שקפו חוסר אמונה ביכולתו להנהיג או חוסר אמונה ביכולת של העם להאמין וללכת אחריו?

2. דברי משה בפרשת בהעלתך משקפים אכזבה עמוקה. במי הוא מאוכזב לפי גישת רש"י ובמי הוא מאוכזב לפי גישת אבן עזרא?

3. דברי הסירוב החוזרים של משה במעמד הסנה משקפים מדה של ספקנות באשר ליכולת של ה', כפי שמשתקף מהפסוק וַיֹּאמֶר ה' אֵלָיו מִי שָׂם פֶּה לָאָדָם אוֹ מִי יָשׂוּם אִלֵּם אוֹ חֵרֵשׁ אוֹ פִקֵּחַ אוֹ עִוֵּר הֲלֹא אָנֹכִי ה'" (שמות ד, יא). האם ספקנות כזאת עולה מדברי משה בפרשת בהעלתך? האם יש הבדל לענין זה בין הגישות של רש"י ואבן עזרא?

4. דברי אליהו נאמרו לאחר שהצלחתו הביאה לאיום על חייו. ירמיהו ביקש את מותו לאחר שה' הבהיר לו שגם אילו משה או שמואל היו פונים אליו, לא היה נענע. האם ניתן להשוות בין מצבו של משה לבין מצבם של נביאים אלה? במה הוא דומה ובמה הוא שונה?

עיוני שבת יוצא לאור על ידי בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר, התנועה המסורתית וכנסת הרבנים בישראל