דברים - שבת חזון

ההפטרה של פרשת דברים נבחרה כהפטרה לשבת שלפני צום תשעה באב ("שבת חזון") ולכאורה – כפי שמוסבר בהקדמה להפטרה בחומש עץ חיים – אין היא קשורה לפרשת דברים אלא למגילת איכה. יחד עם זאת, המעיין היטב ימצא קשרים מעניינים. למשל, המלה "איכה" המופיעה בהפטרה בפסוק "אֵיכָה הָיְתָה לְזוֹנָה קִרְיָה נֶאֱמָנָה" (א, כא) אמנם מזכירה את הפסוק "אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד הָעִיר רַבָּתִי עָם (איכה א, א), אך מלה זו – הנדירה יחסית בתנ"ך והמופיעה בתורה אך ורק בספר דברים – מופיעה גם בפרשה שלנו: "אֵיכָה אֶשָּׂא לְבַדִּי טָרְחֲכֶם וּמַשַּׂאֲכֶם וְרִיבְכֶם" (דברים, א, יב).

בנוסף לקשר מלולי זה, יש גם קשר רעיוני בין דברי הנביא לבין האמור בפרשה בנושא משפט וצדק. בפרשה כתוב: בפרשת דברים כתוב: "וָאֲצַוֶּה אֶת שֹׁפְטֵיכֶם בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר שָׁמֹעַ בֵּין אֲחֵיכֶם וּשְׁפַטְתֶּם צֶדֶק בֵּין אִישׁ וּבֵין אָחִיו וּבֵין גֵּרוֹ: לֹא תַכִּירוּ פָנִים בַּמִּשְׁפָּט כַּקָּטֹן כַּגָּדֹל תִּשְׁמָעוּן לֹא תָגוּרוּ מִפְּנֵי אִישׁ כִּי הַמִּשְׁפָּט לֵאלֹהִים הוּא ..." (דברים א, טז-יז). והנה אומר הנביא ישעיהו: "לִמְדוּ הֵיטֵב דִּרְשׁוּ מִשְׁפָּט אַשְּׁרוּ חָמוֹץ שִׁפְטוּ יָתוֹם רִיבוּ אַלְמָנָה" (ישעיהו א, יז); "אֵיכָה הָיְתָה לְזוֹנָה קִרְיָה נֶאֱמָנָה מְלֵאֲתִי מִשְׁפָּט צֶדֶק יָלִין בָּהּ וְעַתָּה מְרַצְּחִים" (א, כא); "שָׂרַיִךְ סוֹרְרִים וְחַבְרֵי גַּנָּבִים כֻּלּוֹ אֹהֵב שֹׁחַד וְרֹדֵף שַׁלְמֹנִים יָתוֹם לֹא יִשְׁפֹּטוּ וְרִיב אַלְמָנָה לֹא יָבוֹא אֲלֵיהֶם" (א, כג). ברוח דברים אלה, מסתיימת ההפטרה בפסוקים: "וְאָשִׁיבָה שֹׁפְטַיִךְ כְּבָרִאשֹׁנָה וְיֹעֲצַיִךְ כְּבַתְּחִלָּה אַחֲרֵי כֵן יִקָּרֵא לָךְ עִיר הַצֶּדֶק קִרְיָה נֶאֱמָנָה: צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה וְשָׁבֶיהָ בִּצְדָקָה" (ישעיהו א, כו-כז). הרושם המתקבל הוא שכוונת המלים "וְאָשִׁיבָה שֹׁפְטַיִךְ כְּבָרִאשֹׁנָה" היא לאותם שופטי הצדק עליהם דובר בפרשה.

אך מה כוונת המלים "צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה וְשָׁבֶיהָ בִּצְדָקָה"? הפסוק אהוב על שפטי בית המשפט העליון, והוא גם זוכה לעשרות אלפי אזכרות במנועת החיפוש "גוגל", אך מה משמעותו?

על-פי הפרוש של פרופ' א"ש הרטום (1887 – 1965) בסדרה הפופולרית תנ"ך זהב: "צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה – רק על ידי שלטון המשפט תוכל ציון להנצל. וְשָׁבֶיהָ – יושביה (השוה תהלים כג,ו ושבתי=וישבתי) ינצלו בִּצְדָקָה – על ידי הצדקה, כלומר הצדק שיעשו בה".

חומש עץ חיים מציע את הפרוש הבא: “Zion shall be redeemed with justice; Her repentant ones with righteousness” כלומר: "ציון תִּפָּדֶה באמצעות צדק, ואלה שיחזרו בתשובה יפדו במעשי צדק". בכך, למעשה, בוחר הפרוש בדרך בה הובן הפסוק על-ידי התרגומים הנוצריים הקלאסיים. בתרגום המוכר כ"נוסח המלך ג'יימס החדש" (New King James Version) כתוב: “Zion shall be redeemed with justice, and her penitents with righteousness” ואילו ב-Revised Standard Version כתוב: “Zion shall be redeemed by justice, and those in her who repent, by righteousness.”. בכל אלה, מוצאים אנו הסכמה באשר למשמעות המלים "צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה" ואילו לענין משמעות "וְשָׁבֶיהָ בִּצְדָקָה" גדר המחלוקת היא האם את המלה "שבים" יש להבין במשמעות הפשוטה של "יושבים" או שמא יש להעניק לה משמעות דתית ולהבינה במשמעות של "שבים" במובן הרוחני, כלומר "חוזרים בתשובה". גישה אחרונה של התרגומים נוצריים גם תואמת את גישתו של רש"י (1040 – 1105) המסביר: "וְשָׁבֶיהָ – עושי תשובה שבתוכה".

לעומת גישות אלה, מוצאים אנו גישה שונה לחלוטין במדרש, גישה שאולי הולמת במיוחד את שבת חזון:ומנין אתם אומרים שבזכות הצדקה הגאולה באה ובית המקדש נבנה? שכן אומר ישעיהו "צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה וְשָׁבֶיהָ בִּצְדָקָה" – "בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה" זו הגאולה, "וְשָׁבֶיהָ בִּצְדָקָה" אלו הגליות, שבזכות הצדקה הגליות מתכנסות (מדרש זוטא - שיר השירים (בובר) פרשה א סימן טו).

גישה זו אומצה על-ידי רד"ק (ר' דוד קמחי, 1160 – 1235) אשר הסביר: "במשפט שיעשו ישראל, תִּפָּדֶה כלומר יפדו הם וישובו לה, ובצדקה שיעשו ישובו לה הגולים ממנה, זהו וְשָׁבֶיהָ בִּצְדָקָה". על-פי גישה זו, אין המדובר בהתנהגות היושבים בציון, ולא בחזרתם הרוחנית, אלא רואה הנביא את החזרה הפיזית של עם ישראל לציון.

עיוני שבת יוצא לאור על ידי בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר, התנועה המסורתית וכנסת הרבנים בישראל