על מה נחרבו ירושלים ובית המקדש? כפי שמסבירה ד"ר פנינה גלפז-פלר: "בית המקדש הראשון חרב בשל שגיאה פולוטית של מנהיגי יהודה שהאמינו שיוכל להישען על ברית עם מצרים כנגד בבל, ואילו הבית השני חרב בשל הערכה פוליטית שגויה שהיה אפשר לגבור על רומא בכוח" (לגלות את החג, (קרו החינוך למען בתי ספר תל"י) 206). אך בדברי הנביאים ובדברי חז"ל מוצאים אנו הסברים אחרים.
הנביא ישעיהו, שראה את גלות ממלכת ישראל, והמהלכים הפוליטיים הראשונים אשר הסתיימו בכיבוש יהודה, ביקש למצוא את התשתית במקומות אחרים. בהפטרה אשר קוראים אנו בשבת חזון, מנבא ישעיהו על חורבן ירושלים ותולה את האשמה בשלושה גורמים, בעזיבת האל המתוארת בפסוקים ב-ט: "עָזְבוּ אֶת ה' נִאֲצוּ אֶת קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל נָזֹרוּ אָחוֹר" (א, ד); באי-צדק ועיוות משמעות ומסר הפולחן האלוהי, כמתואר בפסוקים י-כ: "שִׁמְעוּ דְבַר ה' קְצִינֵי סְדֹם הַאֲזִינוּ תּוֹרַת אֱלֹהֵינוּ עַם עֲמֹרָה: לָמָּה לִּי רֹב זִבְחֵיכֶם יֹאמַר ה' שָׂבַעְתִּי עֹלוֹת אֵילִים וְחֵלֶב מְרִיאִים וְדַם פָּרִים וּכְבָשִׂים וְעַתּוּדִים לֹא חָפָצְתִּי: כִּי תָבֹאוּ לֵרָאוֹת פָּנָי מִי בִקֵּשׁ זֹאת מִיֶּדְכֶם רְמֹס חֲצֵרָי" (א, י-יב); ובחברה בלתי מוסרית חסרת צדק חברתי, המוצגת בפסוקים כא-כז: "אֵיכָה הָיְתָה לְזוֹנָה קִרְיָה נֶאֱמָנָה מְלֵאֲתִי מִשְׁפָּט צֶדֶק יָלִין בָּהּ וְעַתָּה מְרַצְּחִים" (א, כא).
גם חז"ל, אשר ראו את המהלכים אשר הובילו לחורבן בית שני, ראו את מקור הפורענות כנובעת ממקור אחר.
ירושלם בניין הראשון מפני מה חרבה? מפני עבודה זרה וגלוי עריות ושפיכות דמים שהיה בתוכה. אבל באחרונה מכירין אנו בהן שהן עמלין בתורה וזהירין במעשרות, מפני מה גלו? מפני שאוהבין את הממון ושונאין איש את רעהו. ללמדך שקשה שנאת איש את רעהו לפני המקום ושקלה הכתוב כנגד עבודה זרה וגלוי עריות ושפיכות דמים (תוספתא מסכת מנחות (צוקרמאנדל) יג, כב).
וכן, בגמרא קוראים אנו: "אמר רבי יוחנן, מאי דכתיב: [משלי כח, יד] 'אשרי אדם מפחד תמיד ומקשה לבו יפול ברעה'? אקמצא ובר קמצא חרוב ירושלים, אתרנגולא ותרנגולתא חרוב טור מלכא, אשקא דריספק חרוב ביתר" [על קמצא ובר קמצא נחרבה ירושלים, על תרנגול ותרנגולת נחרבה טור מלכא, על בריח של מרכבה נחרבה העיר ביתר] (גיטין נה ע"ב). מכאן ממשיכה הגמרא לספר איך בא החרבן עקב חוסר התחשבות בזולת וערכים מעוותים.
1. למה ביקש הנביא ישעיהו, אשר הבחין במהלכים הפוליטיים השגויים ואף הזהיר מפניהם, לתלות את האשמה לא בחוסר תבונה אלא בחוסר אמונה ומוסר?
2. גם חז"ל, אשר צפו במהלכים שהובילו לחורבן הבית, התמקדו בדבריהם בכשלים החברתיים. האם בקשו חז"ל לתלות את החורבן בסיבות המקבילות לאלה עליהן ניבא ישעיהו? למה ירצו לעשות כן?
בתאור המהלכים אשר הביאו לחורבן הבית במסכת גיטין, מסופר: "אבא סקרא ריש בריוני דירושלים בר אחתיה דרבן יוחנן בן זכאי הוה" [מסופר שאבא סקרא, ראש הבריונים של ירושלים, היה בן אחותו של ר' יוחנן בן זכאי] (גיטין נו ע"א). מכתבי יוסף בן מתתיהו לומדים אנו שבראש הלגיונות של טיטוס אשר צרו על העיר עמד המצביא טיבריוס יוליוס אלכסנדר, בן אחיו של ההוגה היהודי פילון אלכסנדר. האם יש בעובדות אלה כדי לעזור לנו להבין למה בקשו חז"ל להתמקד בהתנהגות ובקיצוניות של יחידים ולא במגמות ובמהלכים פוליטיים?
עיוני שבת יוצא לאור על ידי בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר, התנועה המסורתית וכנסת הרבנים בישראל
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה