פרשת יתרו

"וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ כֹהֵן מִדְיָן חֹתֵן מֹשֶׁה אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה אֱלֹהִים לְמֹשֶׁה וּלְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ כִּי הוֹצִיא ה' אֶת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם" (שמות יח, א). לכאורה הדברים נראים פשוטים. מסביר רש"י: "וישמע יתרו - מה שמועה שמע ובא? קריעת ים סוף ומלחמת עמלק". כלומר, שמע יתרו אודות כל הדברים שארעו לישראל בפרשה הקודמת. הסבר זה גם משתמע מהמשך הפרשה: "וַיְסַפֵּר מֹשֶׁה לְחֹתְנוֹ אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה ה' לְפַרְעֹה וּלְמִצְרַיִם עַל אוֹדֹת יִשְׂרָאֵל אֵת כָּל הַתְּלָאָה אֲשֶׁר מְצָאָתַם בַּדֶּרֶךְ וַיַּצִּלֵם ה'" (יח, ח). מה ביקש רש"י להסביר? מה הטריד אותו? שאלתו איננה מתבהרת עד לפרושו לפסוק יג, בו כתוב "וַיְהִי מִמָּחֳרָת וַיֵּשֶׁב מֹשֶׁה לִשְׁפֹּט אֶת הָעָם". מסביר רש"י:

ומהו ממחרת? למחרת רדתו מן ההר. ועל כרחך אי אפשר לומר אלא ממחרת יום הכיפורים, שהרי קודם מתן תורה אי אפשר לומר "והודעתי את חקי וגו'" (פסוק טז), ומשנתנה תורה עד יום הכיפורים לא ישב משה לשפוט את העם, שהרי בשבעה עשר בתמוז ירד ושבר את הלוחות, ולמחר עלה בהשכמה ושהה שמונים יום וירד ביום הכיפורים. ואין פרשה זו כתובה כסדר...

נראה שלדעת רש"י, פרשת יתרו פותחת בביקורו של יתרו, ביקור שמתקיים לאחר הדברים המסופרים בפרשת בשלח, אך לפני מעמד הר סיני. הסבר זה גם מסתדר עם העובדה שמתן התורה לא מוזכר במסגרת הדברים אותם שמע יתרו ולא בין הדברים עליהם סיפר משה. אבל בהמשך הדברים נאמר "וְהוֹדַעְתִּי אֶת חֻקֵּי הָאֱלֹהִים וְאֶת תּוֹרֹתָיו" ומכאן נראה שהפגישה ארעה רק לאחר מתן תורה. מדבריו, על-פי ההסבר של רש"י, הפרשה מתחילה עלפי הסדר הכרונולוגי, אך במקום להפסיק את סיפור יתרו כדי להציג את מעמד הר סיני במקומו ואז לחזור לסיפור יתרו, התורה מספרת את כל הסיפור כיחידה ספרותית אחת וכתוצאה הסדר הכרונולוגי של הדברים איננו נשמר.

גם אבן עזרא מוטרד משאלת הכרונולוגיה, אך לעומת רש"י, אומר אבן עזרא: "לפי דעתי שיתרו בא אל משה אחר שבנה המשכן". אבן עזרא אף דוחה את ההסבר של רש"י, בכתבו: "ולא נוכל לומר כי התעכב יתרו עם ישראל חדשים רבים ואחר כן נתן להם העצה, כי הכתוב אומר 'ויהי ממחרת'". כלומר, אותן מלים אשר, לדעת רש"י מפרידות בין החלק המוקדם של הסיפור, הנמצא במקומו, והחלק המאוחר, שלא במקומו, מוכיחות, לגישתו של אבן עזרא, שהמדובר ברצף אחד שהתרחש לאחר מתן תורה. אך אם כך, על אבן עזרא להסביר למה מקום סיפור יתרו הוקדם, והוא מסביר: "וזאת הפרשה דבקה עם פרשת 'ויבא עמלק' להפריש בין מעשה זה וזה". וכפי שמסביר אבן עזרא בפירושו הארוך: "בעבור שהזכיר למעלה הרעה שעשה עמלק לישראל, הזכיר כנגדו הטובה שעשה יתרו לישראל".

רמב"ן דוחה את גישת אבן עזרא, ומנסה להראות שניתן להסביר את כל סיפור ביקור יתרו כאירוע שאירע לפני מעמד הר סיני.

1. בתלמוד ובהרבה מקומות במדרש פותרים חז"ל קשיים בכרונולוגיה של התורה על-פי הכלל "אין מוקדם ומאוחר בתורה". אם זה הכלל, למה רואים רש"י ורמב"ן צורך להסביר את הכרונולוגיה של פרשת יתרו?

2. אם ניתן להסביר את הכרונולוגיה כפי שמציאים רש"י ורמב"ן, איזה צורך ראה אבן עזרא להציע עתוי מאוחר כאשר הצעה זו מעלה קושי גדול יותר מזה שהוא פותר? האם התשובה שנותן אבן עזרא אמורה להסביר את הפשט? האם אבן עזרא מוציא את הדברים מפשוטם על-מנת להעביר מסר ערכי לפיו פרשת יתרו הוקדמה כך שתהיה סמוכה לפרשת עמלק ללמדנו שאין להסיק מסקנה כללית על אופים של לא יהודים מספורי מצרים ועמלק?

3. האם ניתן לחשוב על סיבות נוספות להקדמת סיפור יתרו ועצתו למעמד הר סיני?

עיוני שבת יוצא לאור על ידי בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר, התנועה המסורתית וכנסת הרבנים בישראל