יום רביעי, 10 בפברואר 2010

פרשת משפטים - שבת שקלים

לשבת שלפני ראש חודש אדר קוראים "שבת שקלים" על שם מצוות מחצית השקל עליה קוראים אנו במפטיר של שבת זו: "זֶה יִתְּנוּ כָּל הָעֹבֵר עַל הַפְּקֻדִים מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ עֶשְׂרִים גֵּרָה הַשֶּׁקֶל מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל תְּרוּמָה ל-ה'" (שמות ל, יג).

למה מציינת התורה את ערך השקל כעשרים גרה, ובמיוחד אם, כפי שמסבירים רשב"ם ופרשנים אחרים, הגרה "מן מטבע הוא". האם יש ערך מוסף באמירה "חצי שקל חדש, מאה אגורות בשקל החדש"? אם המטרה היא קביעת יחידה סמלית במסגרת עריכת מפקד העם, למה לא להסתפק בציון המטבע בלבד? ואם המדובר בקביעת סכום לשם גביית מס, למה לא להסתפק בקביעת הערך, דהיינו עשר גרה? שאלות אלה אף מתחזקות אם נעיין בכתוב בספר נחמיה (י, לג), שנכתב לאחר שיבת ציון, שם מוצאים אנו את הפסוק הבא: "וְהֶעֱמַדְנוּ עָלֵינוּ מִצְוֹת לָתֵת עָלֵינוּ שְׁלִשִׁית הַשֶּׁקֶל בַּשָּׁנָה לַעֲבֹדַת בֵּית אֱלֹהֵינו."

לכאורה, יש כאן פסוק הסותר את הפסוק שקראים אנו במפטיר. ואכן, יש מן המפרשים, כמו אבן עזרא, שביקשו להטעים כי המדובר כאן לא באותה מצוות מחצית השקל, אלא בהיטל מיוחד שהוסף על מצוות מחצית השקל.

אך, כפי שהבין הרמב"ן, אין המדובר במצוות שונות אלא בשקל אחר. אין הגרה שם של מטבע אלא שם של יחידת משקל. בתקופה הקדומה, משקלו של השקל היה עשרים גרה, ואילו בתקופה המאוחרת יותר, בתקופה הפרסית, משקלו של השקל היה שלושים גרה. מכאן התשובה לשאלה למה בתקופת בית שני ראו צורך להטיל מס של שליש שקל ולא של מחצית השקל. מחצית השקל בתקופה הנזכרת בספר שמות משקלה עשר גרה, ואילו בתקופת שיבת ציון עשר גרה היתה משקלו של שליש שקל.

1. למצוות מחצית השקל שני מרכיבים, האחד מרכיב סמלי של "מחצית השקל" והשני השווי של משקל עשר גרה כסף. בהנחה שאין התורה באה ללמדנו שעור בכלכלה ובשערי חליפין, האם ציון שני המרכיבים אמור ללמדנו מסרים ערכיים שונים?

2. בתקופת שיבת ציון, לאור השינוי במשקל השקל, היה צורך לקבל החלטה האם להעדיף את הרעיון הסמלי של "מחצית השקל" או את הערך של מחצית "עשרים גרה". מה ניתן ללמוד מההחלטה לקבוע שעור מס של שליש השקל?

3. האם קיום מצוות "מחצית השקל" על-ידי הטלת מס של שליש שקל משקף גישה עקרונית למהותן של מצוות? האם יש בכך ללמדנו דבר אודות חשיבותן הסמלית של המצוות לעומת חשיבותן המעשית?

עיוני שבת יוצא לאור על ידי בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר, התנועה המסורתית וכנסת הרבנים בישראל

אין תגובות: