יום רביעי, 23 ביוני 2010

בלק

בין הנושאים בהם דן פרופ' יחזקאל קויפמן (1889 – 1963) בספרו תולדות האמונה הישראלית, הוא נושא הכשוף לפי תפיסת המקרא. במהלך דבריו, מסביר קויפמן כי "הנגוד בין ה' ובין המכשף אינו נגוד בין רשויות אלוהיות-דמוניות אלא נגוד בין האלהים ובין חכמת אנוש. הכשוף," מסביר קויפמן,"הוא אחת מצורות 'החכמה' האלילית, המדיחה את האדם להאמין בכח עצמו ולפרוק עול אלהים."

בפרשתנו, בלק, מלך מואב, ריבון עלי אדמות, אינו שולח את צבאו להלחם בישראל אלא מחפש יתרון אסטרטגי באמצעות הכשוף. לשם כך הוא מבקש את עזרת בלעם. בלעם איננו מתבקש להביא את כוחות אליליו להתאמת עם אלהים, אלא אמור בלעם עצמו לנהל את המאבק נגד ישראל.

בפרשה, מוצא בלעם כי אין הוא חפשי לעשות כאבת נפשו. אין הוא חפשי לקלל מקום שה' מברך. תחילה, מנסה בלעם לעשות כרצון שולחו בלק, אך בסוף, מוצא בלעם כי ההחופש לדבר כרצונו נובע מהכרתו את רצון האל: "נְאֻם בִּלְעָם בְּנוֹ בְעֹר וּנְאֻם הַגֶּבֶר שְׁתֻם הָעָיִן: נְאֻם שֹׁמֵעַ אִמְרֵי אֵל וְיֹדֵעַ דַּעַת עֶלְיוֹן מַחֲזֵה שַׁדַּי יֶחֱזֶה נֹפֵל וּגְלוּי עֵינָיִם" (במדבר כד, טו-טז).

נושא זה של ריבונות האדם ועליונות חכמתו אל מול מלכות ה' וראשונות רצונו מטריד את האנושות מאז ועד היום. האם האדם עומד במרכז היקום, האם רצונו החפשי של האדם עצמאית ומנותקת מרצון האל, והאם את הטוב קובעים אנו מתוך הבנתנו? ההוגה היהודי הניאו-קאנטיאני הרמן כהן (1842 – 1918) מצא את התשובה לתעלומה דווקא בהפטרה של פרשת בלק. "הִגִּיד לְךָ אָדָם מַה טּוֹב; וּמָה ה' דּוֹרֵשׁ מִמְּךָ? כִּי אִם עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וְאַהֲבַת חֶסֶד וְהַצְנֵעַ לֶכֶת עִם אֱלֹהֶיךָ" (מיכה ו, ח).

1. האם בלעם עובד אלילים? איזה כוחות מביא בלעם למאבקו בעם ישראל? למה מבקש בלעם מבלק: "בְּנֵה לִי בָזֶה שִׁבְעָה מִזְבְּחֹת וְהָכֵן לִי בָּזֶה שִׁבְעָה פָרִים וְשִׁבְעָה אֵילִים" (כג,א)? למי הוא מבקש להקריב?

2. בסיפור בלעם, אין התורה דוחה את קיומם של כשופים או את כוחה של המגיקה אלא תולה אותם בחכמת האדם ורצונו ולא בכוחותם של אלילים או דמונים. למה?

3. האם על-פי הגישה ההומניסטית היהודית של הרמן כהן, כפי שהיא משתקפת בהפניה לפסוק מספר מיכה, מקור הטוב האוניברסלי – כלומר, מקור "הצו הקטגורי" – הוא חיצוני לאדם ואובייקטיבי? איפה ממקם הפסוק את האחריות לטוב ולרע? האם חופש הבחירה – עליו מבוסס האחריות המוסרית של האדם למעשיו – מחייב שמקור הטוב והרע יהיה בתבונת האדם? מה גישת פרשת בלק לשאלה זו?

4. על-פי פרשת בלק, מה מקורם של הטוב והרע ושל חופש בהחירה ביניהם? מה מקורם על-פי דברי הנביא מיכה?

עיוני שבת יוצא לאור על ידי בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר, התנועה המסורתית וכנסת הרבנים בישראל

אין תגובות: