בפרשת וירא, דורש אברהם מה': "הַאַף תִּסְפֶּה צַדִּיק עִם רָשָׁע?" (בראשית יח, כג). באותה פרשה, דורש אבימלך מלך גרר: "הֲגוֹי גַּם צַדִּיק תַּהֲרֹג?" (בראשית כ,ד). על הקשר בין שתי האמירות, עומד פרופסור אליעזר שביד:
"ואולם אם אנו לוקחים בחשבון את כל התולדות הללו שנולדו מהמלצת אברהם הפרקליט לפני אלוהיו, נראה שהוא לא עמד במבחנו הראשון בעשיית משפט צדק ואמת. אכן, זהו הקשר שבין סיפור המלאכים לסיפור הבא אחריו – מגוריהם של אברהם ושרה בגרר, סיפור שלחוקרי המקרא נראה כמו שרבוב גרסה שנייה של סיפור מגוריהם של אברם ושרי במצרים כאילו מחוץ לכל הקשר" (אליעזר שביד, הפילוסופיה של התנ"ך כיסוד תרבות ישראל, 125).
בפרשת סדום, מאשים אברהם את ה' על שהוא דן את כל אנשי סדום כמקשה אחת, ללא אבחנה בין צדיק לרשע. נראה כי בבואו לגרר, חוזר אברהם על אותה הטעות, כפי שמסביר הרמב"ן: "לא היה זה כמו במצרים, כי שם בבואם מצרימה, ויראו המצרים את האשה כי יפה היא ויהללו אותה אל השרים ואל המלך, כי אנשי זמה הם, אבל המלך הזה תם וישר גם אנשיו טובים, רק אברהם חשד אותם והיה אומר לכל אחותי היא."
סיפורים אלה, והקשר ביניהם, עשויים להעלות שאלות באשר לצדק האלוהי והמוסר האנושי, כפי שהאיר פרופסור זאב פלק:
"דיני ישראל, המושתתים על הטרונומיה מוסרית, עוסקים בעיקר בחובותיו של כל אדם כעבד ה', ולא כל כך בזכויותיו כאדם וכאזרח. הדבר לא היה בעייתי כל עוד היתה ההנחה שביסוד הדינים הללו מקובלת על הקהל, אולם היום, כשרוב הציבור אמון על השקפת-עולם אינדיבידואליסטית, וכן בעקבות הרעיונות של דמוקראטיה והליברליזם, נוצר קושי. ההקפדה של ההלכה מביאה לניכור גדל והולך של רבים כלפיה, ולכן דחופה השאלה אם ניתן לשאוב את העקרון של זכויות האדם לתוך ההלכה...ההתדיינות עם האל...מבוססת על ההנחה, שהצדק מחייב בעולם בעליונים כמו בתחתונים... " (זאב פלק, ערכי משפט ויהדות, 58-59).
1. האם ניתן ללמוד מהויכוח של אברהם אודות סדום, שיש מוסר אחד ה"מחייב בעולם בעליונים כמו בתחתונים", או שמא מויכוח זה למדים אנו שישנן שתי מערכות מוסר שאינן בהכרח תואמות?
2. האם ניתן לדרוש מאלוהים לעמוד באמות המידה המוסריות של בני אדם? איך על אלוהים להתנהג במצב של מתח בין מערכות המוסר? איך על האדם להתנהג לנוכח אותו מתח?
3. בסיפור סדום, מציע לוט את בנותיו לאנשי סדום על-מנת להגן על אורחיו. האם ניתן להשוות בין התנהגות זו של לוט לבין התנהגותו של אברהם בבואו לגרר, כאשר מציג הוא את שרה אשתו כאחתו הפנויה כדי להציל את נפשו?
"ואולם אם אנו לוקחים בחשבון את כל התולדות הללו שנולדו מהמלצת אברהם הפרקליט לפני אלוהיו, נראה שהוא לא עמד במבחנו הראשון בעשיית משפט צדק ואמת. אכן, זהו הקשר שבין סיפור המלאכים לסיפור הבא אחריו – מגוריהם של אברהם ושרה בגרר, סיפור שלחוקרי המקרא נראה כמו שרבוב גרסה שנייה של סיפור מגוריהם של אברם ושרי במצרים כאילו מחוץ לכל הקשר" (אליעזר שביד, הפילוסופיה של התנ"ך כיסוד תרבות ישראל, 125).
בפרשת סדום, מאשים אברהם את ה' על שהוא דן את כל אנשי סדום כמקשה אחת, ללא אבחנה בין צדיק לרשע. נראה כי בבואו לגרר, חוזר אברהם על אותה הטעות, כפי שמסביר הרמב"ן: "לא היה זה כמו במצרים, כי שם בבואם מצרימה, ויראו המצרים את האשה כי יפה היא ויהללו אותה אל השרים ואל המלך, כי אנשי זמה הם, אבל המלך הזה תם וישר גם אנשיו טובים, רק אברהם חשד אותם והיה אומר לכל אחותי היא."
סיפורים אלה, והקשר ביניהם, עשויים להעלות שאלות באשר לצדק האלוהי והמוסר האנושי, כפי שהאיר פרופסור זאב פלק:
"דיני ישראל, המושתתים על הטרונומיה מוסרית, עוסקים בעיקר בחובותיו של כל אדם כעבד ה', ולא כל כך בזכויותיו כאדם וכאזרח. הדבר לא היה בעייתי כל עוד היתה ההנחה שביסוד הדינים הללו מקובלת על הקהל, אולם היום, כשרוב הציבור אמון על השקפת-עולם אינדיבידואליסטית, וכן בעקבות הרעיונות של דמוקראטיה והליברליזם, נוצר קושי. ההקפדה של ההלכה מביאה לניכור גדל והולך של רבים כלפיה, ולכן דחופה השאלה אם ניתן לשאוב את העקרון של זכויות האדם לתוך ההלכה...ההתדיינות עם האל...מבוססת על ההנחה, שהצדק מחייב בעולם בעליונים כמו בתחתונים... " (זאב פלק, ערכי משפט ויהדות, 58-59).
1. האם ניתן ללמוד מהויכוח של אברהם אודות סדום, שיש מוסר אחד ה"מחייב בעולם בעליונים כמו בתחתונים", או שמא מויכוח זה למדים אנו שישנן שתי מערכות מוסר שאינן בהכרח תואמות?
2. האם ניתן לדרוש מאלוהים לעמוד באמות המידה המוסריות של בני אדם? איך על אלוהים להתנהג במצב של מתח בין מערכות המוסר? איך על האדם להתנהג לנוכח אותו מתח?
3. בסיפור סדום, מציע לוט את בנותיו לאנשי סדום על-מנת להגן על אורחיו. האם ניתן להשוות בין התנהגות זו של לוט לבין התנהגותו של אברהם בבואו לגרר, כאשר מציג הוא את שרה אשתו כאחתו הפנויה כדי להציל את נפשו?
עיוני שבת יוצא לאור על ידי בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר וכנסת הרבנים בישראלעורך ראשי:הרב אבינעם שרון
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה