פרשת יתרו

בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם בַּיּוֹם הַזֶּה בָּאוּ מִדְבַּר סִינָי: וַיִּסְעוּ מֵרְפִידִים וַיָּבֹאוּ מִדְבַּר סִינַי וַיַּחֲנוּ בַּמִּדְבָּר וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר: (שמות יט, א-ב).

נשאלת השאלה, למה ניתנה התורה במדבר ולא בארץ ישראל? מסביר המדרש:
ויחנו במדבר בדמסיון [ברשות הרבים] שלעולם, מגיד שבדמסיון שלעולם ניתנה להם תורה לישראל. שאלו נתנה בארץ ישראל היו בני ארץ ישראל אומרין שלנו היא, ואלו ניתנה במקום אחר היו בני אותו מקום אומרין שלנו היא. לפיכך ניתנה להם בדמסיון שלעולם, כל הרוצה ליטול יבוא ויטול (מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי, יט).

את הגישה האוניברסלית הזאת למתן תורה, מסבירה ד"ר פנינה פלר כך:

מעמד הר סיני, כמו מעמד הסנה, אינו מתרחש בארץ ישראל אלא מחוצה לה – במדבר. המדבר הוא מקום של חולות, של חולין, ורק התגלות האל עושה אותו למקום קדוש. מעמדות מעוררי קדושה אלו מתרחשים במכוון במדבר – בשטח שלשום אדם אין זכות או בעלות עליו, אך בו בזמן, לכל אדם יכולה להיות זכות עליו. מעמד הר סיני מתרחש דווקא במקום הפקר, ללמדנו שהתורה ניתנת לאדם באשר הוא אדם. אברהם הכיר באל מחוץ לתחומי הארץ היעודה, וגם התורה והאמונה אינן נקנות בארץ ואינן מותנות בארץ. (פנינה פלר, דרשה לכל פרשה (קרן תל"י, 2007) 84).

אך יש גם פן נוסף למתן תורה במדבר. עם ישראל מגבש את יסודותיו המכוננים – את עצמאותו ואת זהותו התרבותית – בטרם השגת ריבונות פוליטית בארצו. במסכת קידושין (דף מ ע"ב) קוראים אנו:
נשאלה שאילה זו בפניהם: תלמוד גדול או מעשה גדול? נענה רבי טרפון ואמר:

מעשה גדול, נענה רבי עקיבא ואמר: תלמוד גדול. נענו כולם ואמרו: תלמוד גדול, שהתלמוד מביא לידי מעשה. תניא, רבי יוסי אומר: גדול תלמוד - שקדם לחלה ארבעים שנה, לתרומות ולמעשרות - חמשים וארבע, לשמיטים - ששים ואחת, ליובלות - מאה ושלש.

הרב יוסף בער סולובייצ'יק נותן ביטוי פילוסופי לרעיון זה בתיאורו את 'איש ההלכה':

איש ההלכה מזקק ליצירה כולה ומתבונן בה מתוך עולם אידיאלי, שהוא נושא בתודעתו ההלכתית. כל מושגי ההלכה מושגים אפרוריים הם, ואיש ההלכה מביט דרכם בעולם כולו. השקפתו היא כמו זו של המתימטיקאי: אפריורית ואידיאלית (י"ב סולובייצ'יק, איש ההלכה – גלוי ונסתר, 30-31).

1. למה חשוב שתורת ישראל תנתן דווקא מחוץ לארץ ישראל? האם המדרש מלמד אותנו משהו באשר לרעיון בחירת עם ישראל? האם, לגישת המדרש, עם ישראל נבחר על-ידי ה', או האם עם ישראל בחר בה'?

2. אומר המדרש: "למה בחדש השלישי? שלא ליתן לאומות העולם פתחון פה לומר, אילו נתן אף לנו את התורה היינו עושים אותה. אמר להם הקב"ה, ראו באיזה חודש נתתי את התורה, בחדש השלישי, במזל תאומים, שאם ביקש עשו הרשע [תאומו של יעקב] להתגייר ולעשות תשובה ולבוא וללמוד תורה, יבוא וילמד ומקבלו אני. לפיכך נתנה בחדש השלישי" (פסיקתא דרב כהנא, פיסקא יב). איך מתקשר מדרש זה לרעיון מתן תורה במדבר ולרעיון הבחירה בעם ישראל?

3. חוקת ארה"ב נקבעה מראש על-ידי האבות המייסדים, ואילו חוקי היסוד של מדינת ישראל נקבעים על-ידי נבחרי הציבור של המדינה הריבונית הקיימת. מהם היתרונות והחסרונות של שתי השיטות? האם יש יתרון לגיבוש נורמות יסוד על-פי השקפת עולם אידיאלית הנקבעת מראש? האם נכון יותר להתבסס על הניסיון המעשי בניסוח כללי יסוד? איך מאזנים אנו בין שתי גישות אלו בחיינו היהודיים?

עיוני שבת יוצא לאור על ידי בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר, התנועה המסורתית וכנסת הרבנים בישראל