יום חמישי, 26 בפברואר 2009

פרשת תרומה

בפרשת תרומה, מובאים פרטי בניית המשכן וכליו. בענין ארון הברית אשר יכיל את לוחות הברית, כתוב: וְהֵבֵאתָ אֶת הַבַּדִּים בַּטַּבָּעֹת עַל צַלְעֹת הָאָרֹן לָשֵׂאת אֶת הָאָרֹן בָּהֶם. בְּטַבְּעֹת הָאָרֹן יִהְיוּ הַבַּדִּים לֹא יָסֻרוּ מִמֶּנּוּ. וְנָתַתָּ אֶל הָאָרֹן אֵת הָעֵדֻת אֲשֶׁר אֶתֵּן אֵלֶיךָ: (שמות כה, יד-טו).

מדברים אלה, לומדים אנו את דרך נשיאת הארון, כפי שמסביר הרמב"ם:

בעת שמוליכין את הארון ממקום למקום אין מוליכין אותו לא על הבהמה ולא על העגלות אלא מצווה לנוטלו על הכתף, ולפי ששכח דוד ונשאו על העגלה נפרץ פרץ בעוזא [שמואל ב: ו, ג-ח]... (הלכות כלי המקדש ב: יב)

בנוסף, לומדים אנו מצוות לא תעשה תמוהה:

ונזהרים שלא ישמטו הבדים מן הטבעות, שהמסיר אחד מן הבדים מן הטבעות לוקה, שנאמר בטבעות הארון יהיו הבדים לא יסורו ממנו. (הלכות כלי המקדש ב:יג).
למה אסור להסיר את בדי הארון? פרשנים רבים נותנים סיבות מעשיות, דוגמת ההסבר בספר החינוך:
משורשי המצווה, לפי שהארון משכן התורה והיא כל עיקרנו וכבודנו...על כן נצטווינו לבל נסיר בדי הארון ממנו, פן נהיה צריכים לצאת עם הארון לשום מקום במהירות, ואולי מתוך הטרדה והחיפזון לא נבדוק יפה להיות בדיו חזקים כל הצורך, ושמא חס ושלום יפול ואין זה כבודו (ספר החינוך מצווה צו).

רש"ר הירש (גרמניה 1808-1888) הציע תשובה אשר בתחילתה דומה לתשובה המעשית, אך מוסיף הוא עוד מימד:

בדי הארון מסמלים את היעוד ואת התפקיד לשאת את הארון ומה שבתוכו אל מחוץ לתחומו כשהשעה צריכה לכך. מצוות 'לא יסורו הבדים' מבשרת לדורות את האמת, שזאת התורה ותפקידיה אינם מותנים דווקא באדמת הארץ שבית המקדש עומד עליה. הלאו של 'לא יסורו' כסמל לאי-תלות התורה האלוהית בתנאים מקומיים מתבלט עוד יותר על-ידי הניגוד אל כלי הקודש האחרים, בייחוד אל השולחן ומנורת והמנורה, שלא נאמר בבדיהם 'לא יסורו'.

1. האם, כפי שהסביר הרמב"ם, "שכח דוד"? האם יכול להיות הסבר אחר?

2. בספר מלכים ב' קוראים אנו אודות חנוכת מקדש שלמה: "וַיַּאֲרִכוּ הַבַּדִּים וַיֵּרָאוּ רָאשֵׁי הַבַּדִּים מִן הַקֹּדֶשׁ עַל פְּנֵי הַדְּבִיר וְלֹא יֵרָאוּ הַחוּצָה וַיִּהְיוּ שָׁם עַד הַיּוֹם הַזֶּה" (מלכים א: ח, ח). האם הסיר והחליף שלמה את הבדים המקוריים? האם יתכן ששלמה המלך טעה במדידה בהכנת הבדים החדשים?

3. במסכת יומא (נד ע"א) מתואר מראה הבדים במקדש שלמה כך: "דוחקין ובולטין ויוצאין בפרוכת, ונראין כשני דדי אשה, שנאמר [שיר השירים א, יג] 'צרור המר דודי לי בין שדי ילין'." למה בחרו חז"ל דווקא בדימוי זה לתיאור מקום השכנת השכינה? האם רק בגלל הקשר בין שלמה ושיר השירים?

4. היינריך היינה כינה את התורה "המולדת המיטלטלת" של העם היהודי. האם זאת גם כוונת רש"ר הירש?

עיוני שבת יוצא לאור על ידי בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר, התנועה המסורתית וכנסת הרבנים בישראל

אין תגובות: