יום חמישי, 5 בפברואר 2009

פרשת בשלח

בפרשת בשלח עומד עם ישראל מול ים סוף, ומצרים רודף אחריו. הים נקרע, ישראל הולך ביבשה בתוך הים, וצבא מצרים טובע בים. "אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לה' וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר אָשִׁירָה לה' כִּי גָאֹה גָּאָה סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם." בשיר זה, שקוראים אנו מדי יום ביומו בתפילת שחרית, מעלים אנו על נס אחד מהאירועים המכוננים בהיסטוריה של עמנו. על מאורע זה אומר המדרש:

אמר ר' יוחנן, בקשו המלאכים לומר שירה לפני הקב"ה באותו הלילה שעברו ישראל את הים ולא הִנִּיחָן הקב"ה. אמר להם: לגיונותי נתונין בצרה ואתם אומרים לפני שירה? (שמות רבה (וילנא) פרשה כג).

לכאורה, אומר לנו המדרש שכאשר בני ישראל עמדו על שפת ים סוף, ביקש צבא ה' בשמים – המלאכים – להלל את ה', אך השתיק אותם ה' באומרו שאין מקום לשיר כאשר צבא ה' בארץ ('לגיונותי') נתון בסכנת טביעה. תשובתו של ה' כאן, מקבילה גם לתשובתו למשה: "מַה תִּצְעַק אֵלָי" (יד, טו). אך, על-אף שנראה מתוך ניתוח המדרש שנושא המדרש הוא בני ישראל העומדים בצרה לפני קריעת ים סוף, מוצאים אנו בתלמוד את הגרסא הבאה:

ומי חדי [והאם שמח] הקדוש ברוך הוא במפלתן של רשעים? והא כתיב "בצאת לפני החלוץ ואמרים הודו לה' כי לעולם חסדו" [דברי הימים ב' כ, כא], ואמר רבי יוחנן: מפני מה לא נאמר "כי טוב" בהודאה זו [כלומר, למה לא נאמר:"הודו לה' כי כי טוב כי לעולם חסדו"] - לפי שאין הקדוש ברוך הוא שמח במפלתן של רשעים. ואמר רבי יוחנן: מאי דכתיב "ולא קרב זה אל זה כל הלילה" [שמות יד, כ] - בקשו מלאכי השרת לומר שירה [בדומה לנאמר "זה אל זה" בישעיהו ו,ג], אמר הקדוש ברוך הוא: מעשה ידי טובעין בים ואתם אומרים שירה? (מגילה י, ע"ב).

וכן, ר' אהרן ב"ר יעקב הכהן מנרבונה (נפ' 1330) הסביר בספר כלבו( סימן נב):

למה אין קורין [הלל] בלי דילוג בימים אחרונים של פסח כמו שעושין ימים ראשונים מפסח עצמו ... מפני שהוטבע פרעה וכל חילו בים בו ביום על דרך שאמרו ז"ל בקשו מלאכי השרת לומר שירה לפני הקב"ה, השיב להם מעשה ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה לפני. לפיכך אין קורין אותו אלא בדילוג.

סיבות אלה משמשות גם להסביר למה אין אנו מברכים על מצות קריאת פרשת זכור, ולמה שופכים אנו יין מהכוס המלאה בסדר פסח.

1. מה בקש בעל המדרש ללמדנו? למה בקשו חז"ל להעביר את נושא המדרש מעם ישראל לעם המצרי? מה ביקשו ללמדנו בכך על אלוהים?

2. אם אסור היה למלאכים לומר שירה לפני קריעת ים סוף, למה מותר היה למשה ולבני ישראל לומר שירה אחרי קריעת הים?

3. אם אין אנו אומרים הלל שלם בשביעי של פסח בשל מותם של המצרים, למה אומרים אנו הלל שלם בכל ימי חנוכה, שגם בהם חוגגים אנו ניצחון על אויבנו?

4. מהי מטרת התפילה? האם עלינו להסיק מהגמרא שאסור להתפלל בעד מפלתם של אויבנו, אך מותר להודות על תבוסתם?


עיוני שבת יוצא לאור על ידי בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר, התנועה המסורתית וכנסת הרבנים בישראל
עורך ראשי:הרב אבינעם שרון

אין תגובות: