שבת זו, העשירי לחודש ניסן, נקראת שבת הגדול. למה מכונה השבת לפני חג הפסח 'הגדול'?
במסכת שבת (פ"ז ע"ב) קוראים אנו:"ניסן שבו יצאו ישראל ממצרים בארבעה עשר שחטו פסחיהם, ובחמישה עשר יצאו, ולערב לקו בכורות...ואותו היום חמישי בשבת היה." ובספר שמות (יב, ג) קראנו: "דַּבְּרוּ אֶל כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר בֶּעָשֹׂר לַחֹדֶשׁ הַזֶּה וְיִקְחוּ לָהֶם אִישׁ שֶׂה לְבֵית אָבֹת שֶׂה לַבָּיִת." אם ישראל יצא ממצרים ביום חמישי החמשה עשר לחודש ניסן, כי אז " בֶּעָשֹׂר לַחֹדֶשׁ הַזֶּה" מתייחס לשבת לפני חג הפסח, הוא שבת הגדול.
במסכת שבת (פ"ז ע"ב) קוראים אנו:"ניסן שבו יצאו ישראל ממצרים בארבעה עשר שחטו פסחיהם, ובחמישה עשר יצאו, ולערב לקו בכורות...ואותו היום חמישי בשבת היה." ובספר שמות (יב, ג) קראנו: "דַּבְּרוּ אֶל כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר בֶּעָשֹׂר לַחֹדֶשׁ הַזֶּה וְיִקְחוּ לָהֶם אִישׁ שֶׂה לְבֵית אָבֹת שֶׂה לַבָּיִת." אם ישראל יצא ממצרים ביום חמישי החמשה עשר לחודש ניסן, כי אז " בֶּעָשֹׂר לַחֹדֶשׁ הַזֶּה" מתייחס לשבת לפני חג הפסח, הוא שבת הגדול.
ומה הגדולה באותה שבת? מסביר המדרש:
בשעה שאמר הקב"ה למשה לשחוט הפסח, אמר לו משה: רבון העולם הדבר הזה היאך אני יכול לעשות? אי אתה יודע שהצאן אלהיהן של מצרים הן, שנאמר (שמות ח, כב) "הן נזבח את תועבת מצרים לעיניהם ולא יסקלונו"? אמר לו הקב"ה: חייך! אין ישראל יוצאין מכאן עד שישחטו את אלהי מצרים לעיניהם שאודיע להם שאין אלהיהם כלום (שמות רבה (וילנא) פרשה טז סימן ג).
מסביר ר' יעקב בן אשר 'בעל הטורים' (ספרד 1270-1340):
שבת שלפני הפסח קורין אותו שבת הגדול והטעם לפי שנעשה בו נס גדול... ונמצא שי' בחדש היה שבת ולקחו להם כל אחד שה לפסחו וקשר אותו בכרעי מטתו ושאלום המצריים למה זה לכם והשיבו לשחטו לשם פסח במצוות השם עלינו. והיו שיניהם קהות על ששוחטין את אלהיהן ולא היו רשאין לומר להם דבר. ועל שם אותו הנס קורין אותו שבת הגדול (טור, אורח חיים סימן תל).
דעה אחרת מצביעה על ההפטרה שנבחרה ליום זה, פרשה שאולי נבחרה לאור המסורת "בניסן נגאלו, בניסן עתידין ליגאל" (ראש השנה י"א ע"א), בה כתוב: " הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא לִפְנֵי בּוֹא יוֹם ה' הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא" (מלאכי ג, כג). לפי זה, שבת זו היא שבת 'הגדול' בדומה לשבת 'שובה' ושבת 'נחמו'.
הסבר אחר מציע שבולי הלקט (ר' צדקיה בן אברהם הרופא, איטליה – 1210 - 1275):
טעם אחר, לפי שמאחרין העם בשבת שלפני הפסח לשמוע הדרשה עד אחר חצות סמוך למנחה, עד שדורשין שם הלכות ביעור והלכות שמירת המצות... ומושך הרבה והעם אינן נפטרין לבתיהן עד שישמעו שיגמור [את הכל] שאם לא ישמעו עכשיו אימתי ישמעו הרי פסח יבא בשבוע זאת שלאחר שבת ... ומפני משך זה נראה בעיני העם היום גדול וארוך יותר מיום אחר ועל כן קראו לשבת זה שבת הגדול (ספר שבולי הלקט, סדר פסח, סימן רה).
1. איזה קשר רואה המדרש בין חג הפסח לבין השבת שלפניו? למה היה צורך "שישחטו את אלהי מצרים לעיניהם"?
2. במה שונה הסברו של הטור מהמדרש? מה מהות הנס אשר אירע בשבת לפי המדרש ומה מהותו לפי הטור? האם הביטוי לגדולה באה במעשיהם של בני ישראל, באמונתם הגדולה ובהתנהגותם האמיצה או שמא בתגובת המצרים ובהוכחת גדולת אלהי ישראל?
3. האם שחרור משעבוד מצרים היה תלוי בהשתחררות מתרבות מצרים ומעבודה זרה?
4. כמו ההסבר באשר למקור השם "גדול" בהפטרה, נראה כי גם ספר שבולי הלקט מנסה להתמודד עם שאלה שאיננה מוצאת תשובה ברורה במקורות, והיא: למה מייחסים אנו חשיבות דווקא ל'שבת' הגדול ולא ליום העשירי לניסן כיום הגדול? מה מיוחד דווקא בשבת זו?
עיוני שבת יוצא לאור על ידי בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר, התנועה המסורתית וכנסת הרבנים בישראל
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה