פרשת ראה

פרשתנו פותחת במלים "רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה וּקְלָלָה". מה תפקידן של הברכה והקללה? לכאורה, ניתן לטעון שהצמדת שכר ועונש לצד המצוות נוטלת את חופש הבחירה מהאדם והופכו ליצור המגיב כמו הכלבים של פבלוב. לעומת מסקנה דטרמניסטית זאת, כותב הרמב"ם:

אך טבע בני אדם לא ישנהו השם כלל על צד המופת ... ומפני זה באר המצוה והאזהרה והגמול והעונש ... ואילו היה מרצונו לשנות טבע כל איש מבני אדם למה שירצהו יתעלה מן האיש ההוא, היה בטל שליחות הנביאים ונתינת התורה כולה (ספר מורה הנבוכים ג:לב).

בעבור הרמב"ם, חופש הבחירה היא אקסיומטית. הצורך המעשי וההצדקה המוסרית בשכר ועונש - בברכה ובקללה - מקורם בחופש הבחירה. בגלל שהאדם חופשי לבחור, חובה כי ידע מה תוצאות בחירתו. ללא חופש זה ואזהרה זו, לא ניתן להטיל על אדם אחריות מוסרית בגין מעשיו. אילולא חופש הבחירה, לא היה צורך להנחות ולהזהיר ולא היה כל תכלית במתן תורה.

ההוגה הפרוטסטנטי ריינהולד ניבור (ארה"ב, 1892 – 1971) הציע מימד נוסף לחיוניות הברכה והקללה, השכר והעונש:

כמובן, בתחום ההיסטוריה נתקלים אנו בבעיה נוספת, מאחר וההיסטוריה היא תחום של חופש אנושי ועשייה אנושית, ואילו לא היה בה משמעות מוסרית, היה הדבר בלתי נסבל. אם לא היה שכר כלשהו לטוב, החיים היו מעוותים. אם לא היתה צפייה שסלחנות תוליד רוח סלחנית, ושהדדיות תביא לרוח הדדיות וליחסי גומלין, היה זה קשה לאהוב ולבטוח זה בזה. (“The Providence of God,” in Robert McAfee Brown, ed., The Essential Reinhold Niebuhr, 39)
יחד עם זאת, אין החיים נושא השכר והעונש כה פשוט ומוסיף ניבור ואומר: "בכל זאת, בתהליכי ההיסטוריה אין קורלציה פשוטה בין דברים אלה. סבלם של החפים מפשע הוא אחד הדברים הנוראים ביותר במפעל הקיבוצי של האנושות".

גישה אחרת רואה בברכה ובקללה לא הצהרה על הרשות לבחור, אלא דרישה המציבה חובה לבחור.
רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם: מילים אלה הן פנייה לעם לקבל החלטה לאחר ההטפה והזכרונות ההיסטוריים המהווים את החלק הראשון של ספר דברים (פרקים א – יא). באופן זה מסיימים פסוקים כו–לו את נאום משה קודם לקריאת החוקים... בְּרָכָה וּקְלָלָה: אלה שתי הבררות הניצבות לפני בני ישראל" (עולם התנ"ך, דברים, 107).

1. האם קביעת שכר ועונש שוללת את חופש הבחירה או שמא המודעות לשכר ולעונש היא המעניקה להחלטותנו תוקף מוסרי?

2. בהציגו את הגותו של רש"ר הירש, כותב פרופ' אליעזר שביד: "כווון שניתנה לו הבחירה הוא מוכרח לבחור, והבחירה אינה קלה בגלל תוצאותיה הצפויות" (תולדות פילוסופיית הדת היהודית בזמן החדש, כרך ב', 55). האם יש הבדל בין חופש בחירה לחובה לבחור? האם עצם הענקת חופש בחירה מחייבת בחירה?

3. במהלך ביקור במוזיאון יד ושם, העיר שחקן הכדור סל האמריקני ג'וליוס ארווינג: "לכל אדם בשואה היתה אפשרות לבחור, חוץ מהיהודים. הבחירה שלהם נלקחה מהם". האם ועד כמה ניתן לתאר בחירה כחופשית כאשר האפשרויות נקבעות על-ידי גורם אחר? האם חופש הבחירה מחייבת קורלציה מוצדקת כלשהי בין הבחירה והגמול לה?

עיוני שבת יוצא לאור על ידי בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר, התנועה המסורתית וכנסת הרבנים בישראל