כי תצא

בסוף פרשת כי תצא כתוב: "לֹא יִהְיֶה לְךָ בְּכִיסְךָ אֶבֶן וָאָבֶן גְּדוֹלָה וּקְטַנָּה: לֹא יִהְיֶה לְךָ בְּבֵיתְךָ אֵיפָה וְאֵיפָה גְּדוֹלָה וּקְטַנָּה: אֶבֶן שְׁלֵמָה וָצֶדֶק יִהְיֶה לָּךְ אֵיפָה שְׁלֵמָה וָצֶדֶק יִהְיֶה לָּךְ לְמַעַן יַאֲרִיכוּ יָמֶיךָ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ: כִּי תוֹעֲבַת ה' אֱלֹהֶיךָ כָּל עֹשֵׂה אֵלֶּה כֹּל עֹשֵׂה עָוֶל" (כה, יג-טז).

על-פי הקשרו, עניינו של פסוק טז הוא יושר במסחר. מרמה במידות ומשקולות נקרא 'תועבה'. כך גם מוצג הדבר בספר משלי, בו נאמר "מֹאזְנֵי מִרְמָה תּוֹעֲבַת ה' וְאֶבֶן שְׁלֵמָה רְצוֹנוֹ" (יא, א), וכך הובן פשוטו של מקרא בתרגומים שונים. לדוגמא, על-פי תרגום יהונתן: "אֲרוּם מְרַחֵק קֳדָם ה' אֱלָהָכוֹן כָּל דְּעָבֵיד אִלֵּין נִיכְלַיָא כָּל דְּעָבֵיד שִׁיקְרָא בִּפְרַקְמַטְיָא" [כי תועבה לפני ה' אלהיכם כל שׁעושׂה אלה רמאויות כל שׁעושׂה שקר במִסחר]. בתרגום לאנגלית של ה-Jewish Publication Society מוצאים אנו: “For everyone who does those things, everyone who deals dishonestly, is abhorrent to the Lord your God” ובדומה גם ה-Revised Standard Version וגם תרגומו החדש של פרופ' אורי אלטר מבינים שבפנינו תקבולת המזהה 'עֹשֵׂה אֵלֶּה' ו-'עֹשֵׂה עָוֶל' הנתעבים עם רמיה במסחר.

והנה, כותב ר' מאיר שמחה ב"ר שמשון קלונימוס הכהן (1843 – 1926) בפרושו 'משך חכמה' דבר מפתיע:

כי תועבת ה' אלקיך כל עושה אלה כל עושה עול - קאי [עומד] על כללות הפרשה: המכה את הנלקה יתר מכדי רשעתו, שאין מי שיתבע דין הנעלב בזוי האדם הזה ואין מי דן דינו. וכן החוסם שור בדישו המצערו, וכן מי שאינו רוצה להקים שם לאחיו המת שאין מי שיתבע עלבונו. וכן המכה את הרודף ביכול להצילו באחד מאבריו. וכן משקלות שאינו יודע שיתבענו.

כלומר, לדעת המשך חכמה, אין פסוק טז המשך וסיכום לנאמר בפסוקים יג-טו, אלא עומד פסוק זה בנפרד כמסקנה המתייחסת לכל הפרק כולו, כאשר גם מציע המשך חכמה שלכל הנושאים הנדונים בפרק מכנה מוסרי משותף.

קשר אחר מוצא המדרש, המשייך את פסוק טז לא לבא לפניו אלא לבא אחריו: "זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם: אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ וְאַתָּה עָיֵף וְיָגֵעַ וְלֹא יָרֵא אֱלֹהִים" (יז-יח):
אם ראית דור שמדותיו שקר, דע שהמלכות מתגרה באותו הדור. מה טעם? "מאזני מרמה תועבת ה'" (משלי יא,א) וכתיב אחריו "בא זדון ויבא קלון ואת צנועים חכמה" (יא,ב)... אמר רבי לוי: אף משה רמזה להם בתורה, שנאמר "לא יהיה לך בכיסך אבן ואבן לא יהיה לך בביתך". מה טעם? כי תועבת ה'. מה כתיב אחריו? "זכור את אשר עשה לך עמלק" (מדרש תנחומא (ורשא) פרשת כי תצא סימן ח).

1. מה משמעות המלה 'תועבה'? האם 'תועבה' מציינת תכונה טבועה, אובייקטיבית או אוניברסלית או שמא תכונה סובייקטיבית המיחוסת למעשה על-פי מוסכמות חברתיות? האם ניתן למצוא מכנה משותף לשימוש במונח 'תועבה' בפרשת כי תצא (פסוקים כב,ה; כד,ד; כה,טז)? [והשווה השימוש במונח בבראשית מג,לב; מו,לד; ובדברים יד,ג; יז,א].

2. האם המדרש מרמז על קשר סיבתי ישיר בין העברה לבין העונש? האם הדברים משקפים קשר רעיוני או היסטורי? למה ובאיזה מובן נוקט המדרש בלשון " המלכות"?

3. בעלי התוספות מקשרים גם הם בין הפרשיות ומפשרים את המלים "וְלֹא יָרֵא אֱלֹהִים" בפסוק יח כמתיחסות למשקולות. שד"ל (שמואל דוד לוצאטו, איטליה 1800 – 1865, משכיל ומראשוני תנועת חכמת ישראל, אשר בשבוע שעבר צייננו 209 שנים ללידתו) מקשר אף הוא בין הפרשיות, כאשר את המכנה המשותף רואה הוא במרמה ובניצול חולשת האחר. פרוש בעלי התוספות מדגיש את רעיון חוסר האמונה, ואילו פרושו של שד"ל מדגיש את הפן החברתי-מוסרי. האם בכתוב תמיכה לגישות אלה? השווה את תאור הקרב עם עמלק בפרשת כי תצא לתאור בפרשת בשלח (שמות יז). האם יש בשוני בתאורים או בהקשר כדי להשליך אור על הגישות הפרשניות השונות?

עיוני שבת יוצא לאור על ידי בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר, התנועה המסורתית וכנסת הרבנים בישראל