ראש השנה

בשבת ראש השנה, נקרא בתורה אודות לידת יצחק ובהפטרה נספר אודות לידת שמואל הנביא. רבים שאלו: מה הקשר בין קריאת התורה של ראש השנה לבין ההפטרה? ומה הקשר בין שני אלה לבין ראש השנה?

כמובן, קשר מרכזי הוא הקשר התמטי – הנושאי – של לידת בן לאשה עקרה. קשר נוסף הוא הרעיון של הקרבת בן – אם בגירוש ישמעאל או בעקדת יצחק ואם בהשאלת שמואל לה' עד עולם.

יש הקושרים את הקריאות לראש השנה דרך מרכזיות נושא הזכרון, חשיבות התפילה, וממוטיבים המצויים בנוסח התפילה, כמו "היום הרת עולם". הגמרא, במסכת ראש השנה, מוצאת קשר בין הקריאות וביניהן לחג בשימוש במלים זהות בתאור המקרים:

בראש השנה נפקדה שרה רחל וחנה, מנלן? אמר רבי אלעזר: אתיא [נלמד הדבר מגזרה שווה מהמלים] פקידה פקידה, אתיא זכירה זכירה: כתיב ברחל "ויזכר אלהים את רחל", וכתיב בחנה "ויזכרה ה'", ואתיא זכירה זכירה מראש השנה, דכתיב "שבתון זכרון תרועה". פקידה פקידה - כתיב בחנה "כי פקד ה' את חנה", וכתיב בשרה "וה' פקד את שרה (ראש השנה יא:א).

מהשימוש במלים זהות בתיאורים, לומדת הגמרא גזרה שווה לפיה שרה, רחל וחנה "נזכרו" על-ידי ה' בראש השנה - יום הזכרון. המתבונן היטב בקריאת התורה ובהפטרה ימצא גם קשרים נוספים. בשתי הפרשיות בתורה הנקראות בראש השנה מוצאים אנו את המלים "וישכם אברהם בבוקר" (בראשית כא,יד; כב,ג), ובהפטרה כתוב: "וישכמו בבקר וישתחוו" (שמואל א', א,יט). כן אודות שרה כתוב "ותהר ותלד שרה לאברהם בן" (בראשית כא,ב) ובענין חנה כתוב "ותהר חנה ותלד בן" (שמואל א',א,כ).
אמנם "וישכם" איננה מלה נדירה כל כך, וצמד המלים "ותהר ותלד" מופיע לא מעט, כמו גם השימוש במילה "נער" כדי לתאר את יצחק, ישמעאל, ושמואל ועוד אחרים. אך מילה אחת הנקראת בקריאת התורה ובהפטרה של היום הראשון של ראש השנה נדירה ביותר. המלה "להגמל" במובן של סוף תקופת ההנקה מופיעה רק חמש פעמים בתנ"ך, ואת כולן נקרא ביום הראשון של ראש השנה– פעמיים בקשר ליצחק, ושלוש פעמים בקשר לשמואל. רק יצחק ושמואל מתוארים כנגמלים.

1. אמנם כל ילד נגמל, אך התנ"ך מציין את המאורע רק בקשר ליצחק ולשמואל. למה? האם לגביהם מהווה הגמילה נקודת מפנה מיוחדת? האם לגבי שני מנהיגים אלה קיימת חשיבות מיוחדת בציון הקשר בין הבן לאמו?

2. לכאורה, יצחק נבחר כיורשו של אברהם כתוצאה מהבטחה אלהית, ושמואל נבחר כנביא ומנהיג על-ידי הקב"ה. איזה תפקיד מיוחד שימשו שרה וחנה בקביעת גורלם של בניהן? מהם הקווים הדומים בתאור הדמויות של שרה וחנה ומה מאפיין אותן? במה שונות שתי נשים אלה מהדמות הנשית הטיפוסית בתנ"ך?

3. האם קיים קשר רעיוני בין המעורבות של שרה ושל חנה בחיי בניהן לבין תפישתנו באשר לתפקידו של ה' בחיינו בראש השנה?

4. ראש השנה מאופיין בסמליות של בריאה ושל לידה, כמו באומרנו "היום הרת עולם". באיזה דרכים נוספות מבטאים ומדגישים אנו את ה"אמהות" של השכינה בראש השנה?

עיוני שבת יוצא לאור על ידי בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר, התנועה המסורתית וכנסת הרבנים בישראל