יום חמישי, 7 בינואר 2010

פרשת שמות

  • דבר תורה: יום שישי בערב - אריאנה לויצקי
  • שחרית בוקר - רענן גל
  • מפטירה - פטריסיה שטרן
  • פרשת שמות

    "וַתֹּאמַרְןָ אִישׁ מִצְרִי הִצִּילָנוּ מִיַּד הָרֹעִים וְגַם דָּלֹה דָלָה לָנוּ וַיַּשְׁקְ אֶת הַצֹּאן" (שמות ב,יט).

    תאור זה של משה כ"איש מצרי" משך את תשומת לבם של חז"ל ופרשני המקרא. במדרש שמות רבה, מובא הסבר פשוט לטעותן של בנות יתרו: "וכי מצרי היה משה? אלא לבושו מצרי והוא עברי." כלומר, בנות יתרו זיהו את משה בטות כמצרי על-פי לבושו. אך אין המדרש מסתפק בהסבר זה, והוא ממשיך:

    דבר אחר: איש מצרי - משל לאחד שנשכו הערוד והיה רץ לתת רגליו לתוך המים וראה תינוק אחד שהיה שוקע במים ושלח ידו והעלה אותו. אמר לו אותו התינוק: אילולי את הייתי מת. אמר לו: לא אני הצלתיך, אלא אותו הערוד שנשכני ונדחתי ממנו למים, הוא הצילך. כך אמרו בנות יתרו למשה: יישר כחך שהצלתנו מיד הרועים. אמר להם משה: אותו המצרי שהרגתי הוא הציל אתכם. לפיכך אמרו לאביהם איש מצרי. מי גרם לזה שיבא אצלנו? איש מצרי שהרג. (שמות רבה (שנאן) פרשה א ד"ה א, לב ותאמרן)

    מדרש זה איננו מזהה כלל את משה כאיש המצרי, אלא רואה בשימוש בתאור "איש מצרי" כלי להעברת מסר מוסרי או תיאולוגי. לעומת מדרש זה, מדרש אחר כן מזהה את משה כאיש המצרי ואומר:

    אמר ר' לוי: אמר [משה] לפניו: "רבונו של עולם, עצמותיו של יוסף נכנסו לארץ ואני איני נכנס לארץ." אמר לו הקב"ה: "מי שהודה בארצו נקבר בארצו ומי שלא הודה בארצו אינו נקבר בארצו." יוסף הודה בארצו מנין? גבירתו אומרת "ראו הביא לנו איש עברי" (בראשית לט, יד), ולא כפר אלא "גנב גנבתי מארץ העברים" (בראשית מ, טו). נקבר בארצו מנין? שנאמר "ואת עצמות יוסף אשר העלו מארץ מצרים קברו בשכם" (יהושע כד, לב). "את שלא הודית בארצך אין אתה נקבר בארצך". כיצד? בנות יתרו אומרות "איש מצרי הצילנו מיד הרועים" והוא שומע ושותק. לפיכך לא נקבר בארצו. (דברים רבה (וילנא) פרשה ב סימן ח)

    במדרש זה, הטעות איננה טעות בזיהוי אלא "טעות בהזדהות". בנות יתרו לא טעו אלא הוטעו.

    1. בפרושו לפסוק, מסביר ארבנאל (1437 – 1508) "קראוהו מצרי לפי שהיה מדבר בלשון מצרים". האם לא די בהסבר זה או בהסבר " לבושו מצרי" כדי לתרץ למה זוהה משה כאיש מצרי?

    2. ר' צדוק הכהן מלובלין (1823 – 1900) שואל: "למה נכתב כאן מה שאמרו איש מצרי בטעות?" ברור לו שמשה לא סיפר לבנות יתרו אודות הריגת המצרי, ועל כן מציע הוא שמטרת המדרש הראשון היא "ליישב איך נכתב בתורה איש מצרי הצילנו". כלומר, לכאורה, התורה טועה בזיהויו של משה ולכן הצורך במתן הסבר אשר יישב את התאור עם המציאות. מה הנחת היסוד של ר' צדוק באשר לכל הכתוב בתורה? מה מניח הוא באשר לתפקידו ומטרתו של המדרש?

    3. המעיין בפרשה ימצא שלאחר שבנות יתרו מספרות על הנעשה לאביהן, מגיב הוא במלים: "וַיֹּאמֶר אֶל בְּנֹתָיו וְאַיּוֹ לָמָּה זֶּה עֲזַבְתֶּן אֶת הָאִישׁ קִרְאֶן לוֹ וְיֹאכַל לָחֶם" (ב, כ). מכאן ברור שמשה לא נכח כלל כאשר הוא תואר כאיש מצרי. אם כך, איך יכול המדרש להאשים את משה שלא תיקן את הטעות ולפסוק "את שלא הודית בארצך אין אתה נקבר בארצך"? האם מדרש זה בה לפרש טקסט בעייתי או בלתי ברור? האם ההסבר המוצע על-ידי המדרש עולה בקנה אחד אם הסיבה הניתנת בתורה לכך שנמנע ממשה מלהכנס לארץ כנען? אם לא, כי אז מה מטרת המדרש?

    4. למה בחר המדרש הראשון דווקא במשל לאדם המציל תינוק מטביעה במים? האם מבקש המדרש ללמדנו דבר גם אודות עברו של משה והצלתו מהיאור?


    עיוני שבת יוצא לאור על ידי בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר, התנועה המסורתית וכנסת הרבנים בישראל

    אין תגובות: